סדנת מפחד לאהבה

סדנת "מפחד לאהבה" היא סדנה של יומיים וחצי (שני לילות), בהם אנחנו עוברים מסע אישי וקבוצתי, של קריאה לשינוי תדר פנימי וחיצוני, זו סדנה משמאפשרת חיבור לשינוי שמתרחש עכשיו בעולם, מתוך חוויה רב מימדית. בכל סדנה משתתפים כ 15 משתתפים, והיא מתקיימת במתחם מפנק במושבה מיגדל שמול הכנרת.
זו סדנה שאפשר לעבור לבד, וממש כיף גם לעבור כזוג.

הסדנה כוללת מגוון רחב של פעילויות וחוויות בהן סשנים של הרצאות, מפגשים, וחוויות.
במהלך הסדנה אנחנו מבשלים ביחד, מבלים, לומדים, ומתנסים במרחבי למידה מגוונים כגון יצירה ומוזיקה (ועוד כמה הפתעות).

למי מיועדת הסדנה?

הבנתי שמסעות לשינוי תודעה הם המקום בו אני יודע לקחת אנשים לעברו השני של הגשר.
לאפשר לאנשים לחצות לגדה השנייה ולחיות חיים שהם מדויקים יותר, עם רמת ביטוי עצמי גבוהה יותר, יזמיים יותר, אמיצים יותר.

איך כל זה קשור לפחד ולאהבה? מאוד קשור!
"חשיבה יזמית", "חשיבה רב מימדית", "תודעה גבוהה", "שיתופי פעולה", "קפיצות קוואנטיות" כל אלו הם חלק מהמרכיבים במסע שהאנושות עושה עכשיו.
כל כך הרבה אנשים מבקשים, דווקא עכשיו, לעצור לרגע, לבחון מחדש את העולם הישן, ולהיוולד לעולם חדש.

לאט לאט יותר ויותר אנשים מסכימים להשיל שכבות של אגו, מסגרות ישנות, פחדים, ולהסכים לייצר תמונת מציאות עדכנית יותר.
זה מוליד מהלכים של שיתופי פעולה חדשים, של הבנות חדשות, של גישות חדשות.

אולי אתם כבר יכולים להתחבר לתחושת כדוגמת :
– לא בא לי לחזור למרוץ
– אני רוצה לדייק את העשייה שלי
– אני רוצה להתחבר עם אנשים שהם בתדר שלי
– אני רוצה לרענן חוזים ישנים עם האנשים בחיי
– אני רוצה לסמן מחדש את המסגרות בהן אני פועל

אם אתם מצליחים למצוא את עצמכם בין השורות האלו, אתם במסע של התעוררות.
המסע הזה הוא מסע מפחד לאהבה. לא אהבה של חיבוקים ורומנטיקה, אלה אהבה של חיבור פנימי למהות, חיבור לתדרים גבוהים יותר של הוויה, אהבה לעשייה, אהבה לעצמנו, והבנה עמוקה של תפקידנו.

למשך שלושה ימים ושני לילות, נצא למסע של חקירת עומק של השינויים שמתרחשים בעולמנו החיצוני והפנימי עכשיו.
כן, אני אחבר עבורכם את הנקודות של חשיבה יזמית, תדר חדש, קפיצות קוואנטיות, חוזים חדשים, דיוק המהות, חיבורים חכמים, כבלים ישנים, ועוד.

ביחד, נצא למסע שהוא כמובן גם עמוק אבל גם כיף (יש בריכה), גם טעים (נבשל ביחד מטעמים מעולים), נשחק, נצלול לשיחות אל תוך הלילה, נכיר, נפגוש, ננתח, נלמד.
משם אתם כבר תקחו את זה לשלב הבא.

עלות : 2900 ש"ח פלוס מע"מ ליחיד, 4900 ש"ח פלוס מע"מ לזוג.

האנשים שמגיעים לסדנה הם תמיד מיוחדים, פתוחים, מפותחים ומעניינים כך שהחוויה המשותפת מעצימה את התכנים והתהליכים, והחברויות שנוצרות בה הן לעיתים חברויות חדשות לחיים.

מועדי הסדנאות הקרובות

2900 ש"ח פלוס מע"מ ליחיד, 4900 ש"ח פלוס מע"מ לזוג.

סדנת אפריל, 18-20/04/2021, ראשון-שלישי

סדנת אפריל, 18-20/02/2021, חמישי-שבת

לברור פרטים נוספים צרו קשר

פוסטים שפרסמתי לקראת סדנת "מפחד לאהבה" הראשונה. מוזמנים לקרוא. אם התחברתם.ן הסדנה הזאת מתאימה לכם.ן

מנגנון הפחד שלנו מקבע אותנו לתנועות שלא בהכרח עובדות עבורנו.
נכון, לעיתים הוא שומר עלינו מסטיות חזקות מידי, אבל הפחד שהושרש בנו על ידי מערכות ישנות, נועד לעצור אותנו, לא לשמור עלינו.
ואנחנו יודעים את זה.
רק מה,
אנחנו פוחדים לנוע מהמקום הזה.
למרות המודעות.
אנחנו חושבים שנדרש אומץ גדול כדי לעבור לצידה של האהבה.
זו גם הסיבה שאנחנו מאבדים אמון ביכולתנו ליצור שינוי אצל אנשים אחרים.
(למרות שאנחנו כבר יודעים שלא צריך לחולל את השינוי אצלם).
הדרך נראית לנו לפעמים ארוכה מידי.
אבל פה בדיוק נכנסת תנועה קוואנטית. טכנולוגיה חדשה.
היכולת בכל זאת לנוע קדימה, מבוססת על מיומנות שהיא אינה אומץ.
אנחנו נדרשים בשלב הראשון לסוג אחר של שריר תודעתי.
אנחנו נדרשים לסקרנות.
סקרנות היא המיומנות שתוביל אותנו להביט מעבר לחומה.
משם הדרך הרבה יותר פשוטה.
בסדנה, אני אסביר את זה לעומק, וגם נוכל לתרגל את זה (זה אחד התירגולים האהובים עלי ביותר).
היכולת לנוע לתוך עולם של אהבה דרך סקרנות, ולא דרך פחד גדול יותר. לייצר תנועה שיש לנו אמון מלא בה, ובנו.

את השבועות האחרונים לקחתי לעצמי בעיקר כדי להתבונן.
כדי לשים לב לדברים הקטנים שמשתנים בתדר, בשיחות ובהתנהגות של אנשים.
תקופת הקורונה יצרה הזדמנות פז לסוכני השינוי, מכיוון שאפשר ממש לראות את תנועת היבשות.
אחד השינויים הטקטונים שאני מבחין בהם בתקופה הזאת היא המוכנות של עוד ועוד אנשים לוותר על עוד חלקים מהאגו הנמוך שלהם ולהתחבר לאגו הגבוה.

הויתור על האגו היא שיחה של מעבר מפחד לאהבה.
תראו, אהבה היא המצאה גאונית. אני באמת חושב שזאת אחת ההמצאות הכי מגניבות שהייקום/הבורא/אלוהימא יכלו לייצר עבורנו.
כישוייות רוחניות שמתהלכות בגוף שברירי על פני כוכב תלת מימדי עמוס בקשיים וסכנות, היו חייבים להמציא עבורנו מנגנון שייצר אצלנו את הרצון להישאר פה בכלל.

המקום ממנו באנו, ואליו אנחנו חוזרים מלא בכל טוב, ונקי מסכנה, אז למה לנו בכלל לבוא לפה? ואם כבר באנו, מה יחזיק אותנו פה דרך כל הקשיים, המכשולים, הכאב, הקושי?

"ייצר ההשרדות" שלנו הוא בעצם ביטוי של אהבה. היכולת שלנו להרגיש חיבור לאחרים, לטבע, לדברים, הוא זה שמאפשר לנו לרצות ולהשאר פה. להמשיך להרגיש את אותה תחושה, שכנראה קיימת רק פה במבנה הספציפי הזה.
אבל, האהבה מחוברת מייד לפחד. הפחד לאבד את אותם הדברים שאנחנו אוהבים. הידיעה המובנית בתוכנו, שכולנו נידונים למוות, מייצרת מנגנון שבתוכו, עם כל אהבה, מגיע פחד. האובדן הוא בלתי נמנע. כך בנויה המערכת.

הרצון לשמר את תחושת האהבה שלנו, היא זאת שמניעה אותנו קדימה במסע החיים. היא האמת שאנחנו יודעים שיש לנו חיבור גבוהה אליה.

במהלך השנים, "שכללנו" את אותה תחושת אהבה לתחשות של שייכות ובעלות. ניסינו לייצר ביטחון או הבטחה של שימור אותה אהבה. יצרנו מנגנונים של הגדרה עצמית שמבוססים על בעלות ועל תלות. קראנו לזה אגו. מה שיש לי זה מי שאני.
הנוסחה הזאת יצרה הרבה מאוד כאב ופחד בחיינו.

פתאום אפשר להתחיל להרגיש את השינוי.
אנשים מתחילים להסכים לשחרר את האחיזה. לשחרר את הבעלות.
אנחנו מבינים שהעול הזה לא משרת אותנו עוד.
אנחנו מתחילים לחפש מנגנון חלופי לשמירת האהבה ללא הצורך בניהול מערכות פחד כל כך מורכבות.
אנחנו מוכנים להתחיל ללמוד לשחרר שליטה וקשר (Unattachment).

במשחק של פרשביז אנחנו ממש מלמדים אנשים איך לייצר את התוצאה שהם רוצים בקובייה באמצעות הטכניקה הזאת.
תחשבו על זה לרגע. היכולת לייצר תוצאות בעולם הפיזי המיידי באמצעות מנגנון של פחד-אהבה-שחרור (נתאמן על זה בסדנה).

השחרור מהפחד (אגו נמוך), העלייה לשלב האהבה (אגו גבוה), מאפשרים לנו לבנות חיים פשוטים יותר, חכמים יותר, מהירים יותר ובעיקר מדויקים יותר.

אנשים וארגונים שלא ישכילו לעשות את זה ימצאו את עצמם סוחבים משקולות כבדות מאוד, עד לכדי עצירה מוחלטת.

בסדנה בסוף יוני, נלמד, נדבר, נחווה, ונשכלל את המנגנון הזה.
זה יאפשר לכם להסיר ק"ג רבים של עומס, ולייצר תנועה זורמת ומדוייקת.

אז, אם יש בכם קריאה. מוזמנים.

אחת השיחות הפנימיות שלי, שהובילו אותי ליצירת הסדנה הזאת, היא השיחה על ראויות.
כולנו מנהלים את השיחה הזאת עם עצמנו בשלב זה או אחר, או במידת אינטסטיביות כזאת או אחרת.
לפני כ 10 ימים החלטתי להקדיש לשיחה הזאת קצת זמן, ולבחון אותה יותר לעומק.
אנחנו פוגשים את השיחה הזאת בכל כך הרבה מישורים של החיים שלנו, ממערכות יחסים וחברות, דרך שיווק, ועד לתודעת שפע ואהבה עצמית.
ברור שהשיחה הזאת מתכתבת מעולה עם נושא הפחד והאהבה.
ראויות, זו ההרגשה והידיעה שזכינו למקום בו אנחנו נמצאים בזכות ולא בחסד.

זו ההבנה של עוצמת המעמד בו אנו נמצאים. זו התחושה שהקרקע מתחת לרגלינו יציבה כל כך כי אנחנו אלו שבנו את ההר שעליו אנחנו עומדים. שמנו שם אבן אחרי אבן.
השיחה הזאת מעוררת אמונות, מחשבות ותחושות בעוצמות חזקות מאוד, מאחר והיא מחוברת חזק בחוטים של אהבה/פחד לדימוי עצמי וערך.

היא מחוברת לתחושה של "האם אני אהוב", היא מחוברת גם לאחת השאלות הגדולות של חיינו – "האם אני מגשים את ייעודי".

הרבה פעמים יש לנו כמיהה שיבוא מישהו ויעניק לנו את מדליית הראויות. זה יכול להיות הורה, מורה, לקוח גדול, משקיע, עיתון, או כל גורם אחר, שיש לו, בעינינו, את היכולת להכתיר אותנו כראויים.
כשיצא לי לבחון את הרגשה הזאת יותר לעומק בימים האחרונים הבנתי שראויות היא לא דבר שמקבלים, היא דבר שלוקחים. וכשאני מדבר על לוקחים, אין פה שום מידה של אגרסיביות, לקיחה אגרסיבית היא חוסר ראויות בתחפושת.

לקיחת ראויות באה ממקום פנימי של אהבה. של היכולת לראות את עצמך כמי שהרוויח ביושר את מקומו.

אני זוכר שלאורך השנים אנשים שאלו אותי אם הייתי רוצה לדבר על הבמה של TEDx, האם זו מטרה עבורי. תמיד אמרתי שמבחינתי הבמה של TED היא פרס ולא מטרה. זו בסך הכל הוכחת ראויות על עשייה, לא מטרת העשייה. וכך בדיוק זה הרגיש כשעמדתי שם על הבמה.

ראויות היא נקודת מפגש של הגשמה פנימית ואור קוסמי. זו הנקודה בה אנחנו מרגישים שהתמיכה האלוהית/ייקומית מיישרת קו עם הבחירות שלנו. שאנחנו על הדרך הנכונה ועל כן אנחנו נתמכים ברמה הקוסמית.
אבל איך מגיעים לדיוק הזה? איך מסירים את הפילטרים של הפחד, כדי להופיע שם במלוא הדרנו?

ברור שהתנועה הזאת היא תנועה מפחד לאהבה. מהיכולת להבין אילו מחסומים שמו עלינו במהלך השנים, שמונעים מאיתנו פשוט להגיע ולקטוף את הפרי המתוק הזה.

אחד ממנגנוני הפחד האלו לדוגמא, היא האמונה בעבודה קשה.
שאנו ראויים לתמורה, להישג, לעושר, לאהבה אם עבדנו קשה מספיק כדי לזכות בה.
אבל זה לא המנגנון האמיתי או הנוכחי של הראויות.
אנחנו כן צריכים לזכות בה, לקחת אותה, אבל יש מנגנונים של קפיצות קוונטיות שמאפשרים לנו לקצר את הדרך.
העידן החדש מתאפיין בדיוק בטכנולוגיות ההתפתחות האלו.

בכל רגע נתון, יש בנו את הקריאה לשלב הבא. השאלה היא האם אנחנו קשובים לה מספיק מבעד לרעשי הפחד.
המעבר מפחד לאהבה, הוא בחלקו המיומנות והמוכנות להקשיב לאותם תדרים שמהדהדים את השלב הבא שלנו.

בסדנה אני אכנס לזה לעומק, נתרגל את זה, נשחק את זה, נחווה את זה.

אז, אם יש בכם קריאה. מוזמנים.

כמו שבטח שמתם לב, לקחתי את הזמן שלי מסיום פרק האקטיביזם שלי בימי קורונה ועד עכשיו כדי להתבונן קצת מהצד על הנעשה. סוג של עמדת מיינדפולנס שכזאת. להתבונן בנעשה, בתחושות, במגמות, אבל לא להיות מעורב.
לאט לאט מתגלה לי תמונה קוסמית רחבה יותר.
בתחילת הקורונה כבר ראיתי את הברכה שהיא מביאה עימה להתפתחות האנושית, ועכשיו אני יכול לראות גם את הברכה שמביאה איתה "ממשלת האחדות/חרום" ו "הגל השני".

זה לא פוסט פוליטי, זה פוסט של התפתחות.
לא משנה באיזה צד אתם של המפה, אפשר לראות מגמה מבורכת שמתרחשת כאן בעקבות הממשלה החדשה.
הניתוק הגדול כל כך בין הממשלה לבין העם, ההנחיות והאינפורמציות השיקריות, ועוד שלל מטעמים, הביאו יותר ויותר אנשים לעשות בדיוק את מה שהיוניברס תומך בו יותר מהכל כרגע. חשיבה עצמאית.
מספיק לצאת לרחוב ולהסתכל מסביב כדי לראות שאנשים החליטו לפעול על פי מצפונם ולא בהתאם להנחיות.

יש את אלו שמסתובבים ללא מסכה לא משנה לאן הם הולכים (ואני בניהם), ויש את אלו ששמים אותה גם בתוך האוטו כשהם לבד. יש את אלו ששולחים את הילדים לבית ספר ואת אלו שלא, יש את אלו שפותחים את העסק גם בניגוד להנחיות. ויש אפילו את אלו שמארגנים מופעים ומסיבות.
אובדן האמון במערכת, אישפר ליותר ויותר אנשים לבחון באופן עצמאי את הנתונים, לשקלל את המידעים, ולקבל החלטות אישיות אמיצות.

אחד הדברים הכי מקסימים שקורים בעקבות כל זה, זה ששום דבר נורא לא קרה.
אזרחים לא הציתו עסקים שפתחו למרות האיסורים. תלמידים לא החרימו את החברים שלהם בגלל שהם באו/לא באו לבית הספר עם/בלי מסכות.
אפילו בסופר כבר לא הסתכלו עלי מוזר היום כשהייתי בלי מסכה.
פתאום, הפרץ הזה של חשיבה עצמאית וביקורתית הביא אור חדש למרחב הציבורי.

כל מערכת ההפחדות של השלטון (אצלנו ובעוד מקומות בעולם), מבוססת על החדרת הפחד, שאם לא נציית לשלטון, תהיה פה אנרכיה. יהיה בלאגן. וכאוהבי סדר, אנחנו מייד מצייתים. למדנו כל כך לפחד מהבלגן, שהוא מפחיד אותנו יותר מהעצמאות שלנו, יותר מהבריאות שלנו, יותר מהחינוך שלנו, ויותר מהחופש שלנו.

ופתאום בזכות הקורונה וממשלת החרום, אנחנו זוכים לרגע אחד להציץ אל מעבר לוילון, ומגלים שכאשר עוזבים אותנו לנפשנו, אנחנו דווקא מסתדרים מעולה. אנחנו חכמים, עוזרים, אוהבים, יוזמים, מכבדים.
אולי, לרגע אחד נסכים להסתכל ולהבין מי באמת מחולל אתהבלגן שכל הזמן מפחידים אותנו. כי זה בטוח לא אתם ואני.

מרגישים את זה?
אז גם על זה נעבוד לעומק בסדנה.