חוכמתו של שרלוק הולמס והעסק שלכם

חוכמתו של שרלוק הולמס והעסק שלכם - Spoken Post

‏!It’s never the fall that kills you. It’s the landing

את המשפט הזה אמר פרופסור ג׳יימס מוריאטי, אויבו המושבע של שרלוק הולמס.

דוגמא מגניבה נוספת למשפט הזה פגשנו גם בסרט המטריקס, כשניאו לא מצליח לעשות את הקפיצה בין שני הבניינים בפעם הראשונה

‏(Everybody falls the first time) אבל הקרקע עבורו הייתה אלסטית והקפיצה אותו חזרה.

זו לא הנפילה שהורגת אותנו זו הנחיתה.
 
למה זה חשוב?
אני רואה כל כך הרבה עסקים/אנשים שהנפילה הורגת אותם עוד לפני שהגיעו בכלל לנחיתה/התרסקות.
אחת המיומנויות המחשבתיות הכי חשובות שאתם צריכים לסגל כבעלי עסקים זו היכולת להאריך את זמן ״הנפילה״ שלכם כדי שיהיה לכם מספיק זמן לפתוח מצנח ולחשוב על פתרון יצירתי איך לצאת מהמצב.
הבעיה היא שאצל רב האנשים תחילתה של נפילה מייד גורמת להם להאיץ את הנפילה במקום לכופף את הזמן-מרחב ולהאט אותה.
מיד הם שמים על עצמם את כובד האכזבה, וכמו שאתם יודעים עוד משקל זה דבר האחרון שאתם רוצים לשים על עצמכם תוך כדי נפילה. בדיוק ההפך.
אתם רוצים להפוך לקלילים יותר, ווירטואוזיים יותר כדי שתוכלו להרוויח זמן ולמצוא פתרון.
אבל רב בני האדם פשוט מאיצים את הנפילה ומקרבים את ההתרסקות.
 
אז מה עושים? אה. טוב ששאלתם.
1. דבר ראשון שחשוב לעשות זה להבין שכרגע כשכל החיים שלכם חולפים לכם מול העיניים זה לא כדי שתוכלו לזהות את הנקודה בה הכל השתבש, ולהאשים את עצמכם על הטעויות שעשיתם.
כל החיים שלכם חולפים אל מול עייניכם כדי שתוכלו לראות כמה למדתם/הספקתם/התנסתם/החכמתם/חוויתם, כדי שתוכלו לשלוף מבין התמונות החולפות את הפתרון שמתחבא לו בניסיון החיים שלכם.
(זה ה mind palace שלכם. תרגיל מחשבתי ששרלוק משתמש בו לעיתים קרובות ברגעי משבר).
בשלב הזה, הכי מומלץ זה להתחבר לחוכמה המצטברת שלכם ולשלוף ממנה התחלה של פתרון.
 
2. ״ הפיתוי ליצור תיאוריות ראשוניות על סמך מידע חלקי הוא קללת המקצוע שלנו.״ – שרלוק הולמס
הנפילה הרגשית/מנטלית שלנו קוראת הרבה לפני הנפילה העסקית את הכלכלית. אנחנו ממהרים לשפוט את חוסר ההצלחה ו״להצדיק״ אותה בהתבסס על העובדה ששלחנו 20 מיילים או קיבלנו 2 ״לא״ ראשוניים או שעשינו נסיעה מיותרת שעלתה לנו כמה מאות שקלים.
אנחנו לא באמת לוקחים את הזמן, או מנתחים במקצועיות את הנתונים. והכי מדכא זה שאנחנו נוטים מיד להסיק מסקנות כואבות לא רק על המהלכים שלנו, אלה על עצמנו. על כמה טובים/גרועים אנחנו. והמסקנה הכואבת מכולן: עד כמה לא ראויים אנחנו.
והכל מבוסס על שברי מידע וסטטיסטיקות לא מייצגות. חבל
 
3. ״לא ידעת היכן לחפש, ולכן פספסת את כל מה שהיה חשוב. לעולם לא אצליח לגרום לך להכיר בחשיבותם של שרוולים, ברמזי הציפורניים, או בעניינים הגדולים הנתלים משרוכי מגפיים״ – שרלוק הולמס
אז מה כן לעשות בזמן הנפילה? 
מה שבאמת צריך לעשות זה רגע לעצור ולהסתכל מסביב. להרגיע את ההיסטריה, לקחת נשימה עמוקה, ולהתחיל להסתכל על השרוולים והמגפיים. להסתכל על כל המשאבים שעומדים לרשותכם כדי לפתור את הבעיה. על ״קלפי הפעולה״ האמיתיים שלכם להתחיל לייצר הקשרים, הקשים, ורעיונות חדשים על מה אפשר לעשות עכשיו כדי לפתוח מצנח או אפילו כדי לבנות מטוס לפני שתגיעו לקרקע. חשיבה יצירתית קוראים לזה.
זאת היכולת להסתכל מעבר למובן מאילו (לא, זה לא כסף שחסר לכם כרגע), ולהעיז לאמץ את שרירי היצירה, התושיה והמחשבה.
להכנס ל mind palace שלכם (כמו שרלוק אוהב לעשות), ולמצוא שם את התשובה. להקים מעבדת חשיבה קטנה בתוך הראש שלכם (או עם קבוצת המאסטרמיינד שלכם) ולחשוב! על פתרון.
 
כשעושים את כל זה במהירות המחשבה הנחוצה, מצליחים להשיל משקל, לכופף את הזמן-מרחב, ולנחות בשלום.
בהצלחה
 

קישור לפוסט המקורי בפייסבוק 

Click The Icons To Spread Seeds Of Knowledge

פוסט זה הוא חלק מסדרת הפוסטים במסגרת מיזם Spoken Posts

פוסטים נוספים בספריית התוכן
לתכנת את האינטואיציה

לתכנת את האינטואיציה

באפריל 2019 הזמינו אותי להצטלם לסדרה "המח - מדרחך למשתמש" ששודרה בכאן 11 (אני בפרק

קרא עוד ←
הפרדוקס האנושי

הפרדוקס האנושי

This is our greatest shame and our greatest glory - Terence McKenna המין האנושי קיבל

קרא עוד ←
עידן היצירה המשותפת

עידן היצירה המשותפת

לצד הדברים הרעים שהביאה עלינו הקורונה, נבטו גם כמה תופעות מרעננות כמו שיתוף פעולה, קהילתיות

קרא עוד ←
אולי כולנו משה

אולי כולנו משה

בשבועות האחרונים אני מתבונן על כל הטרוף שמתרחש סביבנו, ויש בי שקט מפתיע. אני

קרא עוד ←