מקור הבעיה – מנגנון קבלת ההחלטות

מנגנון קבלת ההחלטות

כמו שבטח שמתם.ן לב, אני כותב הרבה על הצורך לשנות את המודל בו המדינה הזאת פועלת (או למעשה איך כל מדינה פועלת, אבל עכשיו אצלנו זה דחוף ממש כי זה חמור ממש).

 אני טוען כבר שנים (הרבה לפני האסון הנורא של ה 7.10) שהמערכת רקובה ומושחתת, ושצריך לשנות.

אני גם שומע כמה קולות שמבקשים ממני (לפעמים במילים אלימות) שעכשיו זה לא הזמן לצאת נגד הממשלה, אבל כשבנימין נתניהו עולה לשידור ומודיע לאומה שהוא אחראי על עתידה של המדינה, אז זה אומר לי שזה בדיוק הזמן עכשיו!

אז מה עושים? איך באמת אפשר לשנות את מערכת היחסים עם הממשלה?.
(ושימו לב לא לקרוא לזה המדינה, אנחנו המדינה, הם הממשלה).

 

אז אני רוצה להתחיל להניח פה, בפוסטים הקרובים, כמה רעיונות.
בואו איתי רגע למסע בתרגיל מחשבתי על תודעת חופש.

הפוסט הזה מוקדש למה שהוא לדעתי שורש הבעיה, ואחרי זה נתחיל לדבר על פתרונות אפשריים.

בואו נתחיל ממקור הבעיה.
חשוב להבין, המלחמה היא לא רק בין ישראל לחמאס (גם, וברור שצריך לחסל אותו לגמרי), אלה בעיקר מול אלו שהביאו אותנו למצב הזה.

 תמיד, המלחמה בין ״הטובים לרעים״ נראית לנו כדבר הכי הגיוני לעשות כרגע, כי אין ברירה. ברור שכרגע עדיף שנושאת המטוסים הגדולה בעולם תחנה אצלנו בחצר האחורית, לגמרי עדיף על מצב שבוא היא לא תהיה שם ״במצב הנוכחי״. אבל השאלה היא, מי הביא אותנו למצב הנוכחי.

 

נדרש זום אאוט אחד נוסף, כדי להתבונן בפרספקטיבה חדשה.

וככל שנכנסים לעומק מחילת הארנב, המסקנות הבלתי נמנעות הן שזה לא מלחמת הטובים ברעים, הנכבשים בכובשים, המוסלמים ביהודים… זו מלחמת השולטים בנשלטים.

 אני בטוח שאם הייתה הנהגה נאורה בכל אחד מהצדדים (ולא שליטים שמשתמשים בנו ככלי משחק), היינו מוצאים את הדרך לחיות בשלום. אם לא נוכל להחזיק את התודעה הזאת, אז המשחק גמור מראש. הצליחו לבטל לנו את היכול להאמין בטוב, בכוחנו, ובחופש המולד שלנו.

אחד המפיקים של פסיטבל וודסטוק, אמר בסרט הדוקו על הפסיטבל ש ״בסופו של דבר, אם תינתן לאנשים האפשרות לחיות בשלום ובאהבה, הם יבחרו בה, לפחות רובם…״

 אני בטוח שרב הגרמנים לא נולדו עם רצון עז בוקר להשמיד יהודים, את כל היהודים.

גם לא רב הערבים. אני בטח שמיליוני יפנים לא נתקפו ברצון עז ופתאומי להתאבד על אמריקאים יום אחד ב 1941 ורצו מהר לחפש מטוסים זמינים.

וכנראה שלא מיליוני אמריקאים החליטו בפינות הקפה במשרדים, וברגעי איסוף הילדים מהגן, שהגיע הזמן ובשלה השעה, לעזוב את המשפחות, ולצאת למלחמה בעירק כי זה לא יעלה בדעתם להניח לכווית להיכבש ככה סתם.

הסיבה שכל אלו מתגייסים למלחמה שאין להם שום רצון אישי בה, היא כי יש מיעוט קטן ואלים שגורם להם לפעול כך.

כי זה אף פעם לא האזרחים שיוזמים מלחמה. אין כמעט אזרחים שקמים בבוקר ומחליטים שזה יום טוב למות בו, כדי להילחם במישהו אחר שמחזיק בדעה אחרת, או מאמין באל אחר, או יושב על אדמה אחרת.

 

זה כמעט תמיד, אם לא תמיד תמיד, רעיונות שעולים במוחם של שליטים, מעטים ואלימים, שבשם האגו ותאוות הכוח שולחים אחרים למלחמה.
זה תמיד הילדים שלנו, לא שלהם, שנשלחים להילחם את מלחמות
ה ״אין ברירה״.

מנהיגי החמאס מתחבאים בקטאר, ביבי ושרה באחוזת המיליארדר, ביידן שמור טוב טוב בבית הלבן.

עד לרגע כתיבת שורות אלו, ה 26.10, אף שר או ח״כ בממשלת ישראל לא ויתר ולו על שקל אחד ממשכורתו המובטחת. זה אתם ואני שמשלמים על המלחמה הזאת. לא הם.

 

זה מזכיר לי את הבדיחה על התרנגול והחזיר בשיחה על ארוחת הבוקר של בייצים ובייקון.
התרנגול מעורב ((Involved אבל החזיר ממש מחויב (Committed).
ברור לכם מי פה ה chicken.

 

ואין שום סיבה בעולם, שמיעוט קטן אלים ולא מאורגן, יצליח לצבור כוח כזה גדול, כזה ששולח מיליוני אזרחים למלחמות, אלה אם אנחנו נתנו להם את הכוח הזה מרצוננו החופשי.

תחשבו על זה רגע.

למה זה בכלל מתאשר?
למה אנחנו נותנים לאנשים לא ראויים, אלימים, ולא מחוייבים, לקבל החלטות גורליות וגרועות על החיים שלנו, שוב ושוב ושוב ושוב?

 

שורש הבעיה הוא מנגנון קבלת ההחלטות של מדינה.
נכון, זה נשמע נורא בירוקרטי ויבש, אבל שם הכל מתחיל.

כרגע, במדינת ישראל, (והמצב דומה בכל העולם רק במספרים ופורמטים קצת שונים), 61 אנשים (וזה ממש לא משנה כרגע אלו אנשים), מקבלים מאיתנו, את המנדט, מרצוננו החופשי, לקבל 100% מההחלטות על 100% מהנושאים שהממשלה מטפלת בהם.

החלטות בנושא תקציב? הם. חינוך? גם הם. בריאות? הם. תחבורה? גם הם. משפט? הם. יחסי דת-מדינה? הם. תיירות? הם. הכל הם.

61 אנשים מקבלים את הסמכות לקבל את כל ההחלטות.

לא מתאים לכם? ״אין בעיה״ הם יגידו. ״אתם חיים במדינה דמוקרטית, בעוד 4 שנים תוכלו להחליף אותנו אם אתם לא מרוצים״…
במי? ב 61 אנשים אחרים.
ומה הם יקבלו מאיתנו?
גם את הזכות לקבל 100% מההחלטות על 100% מהנושאים.

 

איזה כיף זה דמוקרטיה.
ואנחנו אסירי תודה.

 

בפוסט הבא נראה למה דווקא האנשים האלו 

Click The Icons To Spread Seeds Of Knowledge

פוסט זה הוא חלק מסדרת הפוסטים במסגרת מיזם Spoken Posts

פוסטים נוספים בספריית התוכן
מדינה בניהול אזרחי מבוזר

מדינה בניהול אזרחי מבוזר

המלחמה כבר מוכיחה שלא נצטרך ש״יתנו ״ לנו. אנחנו הריבון, ואנחנו לוקחים את החופש שלנו

קרא עוד ←
מפחד לחופש

מפחד לחופש

יומיים של סדנה שהיא קיפף של זמן-מרחב-תודעה. סדנה שהיא סיכום של שלושת סדנאות הדגל

קרא עוד ←
"תדר עולמי חדש" – הפודקאסט של רונן גפני ועדי כרמון סקופ

"תדר עולמי חדש" – הפודקאסט של רונן גפני ועדי כרמון סקופ

הפודקאסט שישגר אתכם למציאות עתידית אפשרית. רונן גפני ועדי כרמון סקופ יקחו אתכם למסע משבטי

קרא עוד ←
הרצאת ה TEDx שלי

הרצאת ה TEDx שלי

בתחילת 2017 הוזמנתי להשתתף כדובר בארוע TEDx Jaffa שעמד להתקיים ביולי של אותה שנה. כמובן

קרא עוד ←